הובאתי לכאן יחד עם משפחתי. נסענו שלושה לילות ברכבת בקר, דחוסים עד אפס מקום, בלי מרחב לזוז. כשאחותי הקטנה ביקשה מים, נתתי לה את מימיית המים שלי עם כיכר לחם קטנה. היא נרדמה על ברכיי, אבל אני נותרתי ערה כל הזמן.
כשהרכבת עצרה, נפתחו הדלתות. לא היו שלטי ברכה. אנשי האס־אס באו עם רובים וכלבים; אנשי האס־אס־טוטנקופפרבנדה לא בירכו איש לשלום. כשראיתי את אנשי הזונדרקומנדו, יכולתי לקרוא את עיניהם. הם נעו כמתים חיים, בלי מילה ובלי חיוך.
היה חורף וחשתי קור. נשמתי עמוק, ותודעתי הפנימית לחשה: הגעת אל ארץ המוות.
כשבא המפקד, הופרדנו. אחדים נשלחו למחנה העבודה, והאחרים אל תא הגזים. הם המיתו בגז את הוריי יחד עם אחותי הקטנה. אפרם פוזר על פני אושוויץ כולה.
לילות אין ספור חייתי עם זכר משפחתי. עבדתי כל היום כולו, אך היינו מורעבים. רעב וקור, פחד ומכות, השפלות ועינויים — יום־יום חווינו את המוות. לא הייתה תקווה, לא הייתה ישועה; האפשרות היחידה שנותרה הייתה הגדר המחושמלת.
לאחר שנים רבות שמענו שמועות: המלחמה עומדת להסתיים, והצבא האדום נע לעבר ברלין. בימיה האחרונים של המלחמה היו הנאצים אחוזי טירוף. יהושע אמר: הם עלולים לחסל את כולנו.
בעשרים ושבעה בינואר 1945 הגיע הצבא האדום לאושוויץ. רבים מאיתנו היו שלדים מהלכים. הם נתנו לנו אוכל ואמרו שבקרוב תסתיים המלחמה. רבים נדהמו, אבל רגשותיי היו קהים.
ביום השחרור נפרדו ניצולי אושוויץ אלה מאלה. רבים שבו לבתיהם, אבל לי לא היה לאן ללכת, כי משפחתי איננה עוד. עם יהושע עברתי לסנטה ברברה.
שנים רבות אחרי המלחמה שבתי ובאתי לאושוויץ — לא כאסירה הפעם, אלא כעדה. זה המקום שבו השמידו את משפחתי כולה. נזכרתי בהוריי ובאחותי הקטנה; הם עלו דרך ארובת הגז מבלי לומר לי שלום.
אחזתי בחוזקה בידו של יהושע כשראיתי את שרידי תא הגזים. חשתי ייאוש; לא נותרו לי דמעות לבכות.
יכולתי לשמוע קולות רבים במקום הזה — מיליון וחצי גברים, נשים וילדים שנרצחו בידי הנאצים. ואז שמעתי בבירור את אחותי הקטנה אומרת: שרה, תודה שבאת לראות אותי.
עצמתי את עיניי. רציתי להיות לבד.
למה עשו לנו את זה? למה? למה?
אילו יכולתי לדבר אל העולם כולו, הייתי אומרת מילים ספורות: אנא, אל תיתנו לזה לקרות. לעולם לא עוד. לעולם לא עוד.
השיר המקורי נכתב על ידי ד"ר רואן מ. ג'. איאטונגה, והתרגום לעברית נעשה על ידי סמי אוטמן.
No comments:
Post a Comment
Appreciate your constructive and meaningful comments